מחיר החלת הריבונות יהיה זול ממחיר הרס עמונה

תגובת תנועת ‘נשים בירוק’ לאירועי ההרס והעקירה בעמונה:

 

 

ממשלת ישראל פינתה את עמונה – האם השמאל או העולם אוהבים אותנו יותר? האם מעריכים אותנו יותר? האם לא עדיף להחיל את החוק על יהודה ושומרון, לספוג בדיוק את אותם גינויים שממילא מגיעים, אך לעשות זאת כדי להציל את ארץ ישראל ועמונה בתוכה?

 

בעיתון ‘הארץ’ ראו בהרס ובעקירת עמונה לא פחות מ”קרן אור אחרונה לפני שהשמים יתקדרו לעד”. לתפיסתם עמונה מסמלת את אבדן מוסריותה של ישראל והרס המקום אינו אלה בשורה אחרונה. בביטוי מתנשא ומזלזל הוסיפו וקבעו שם ש’תושבי עמונה מנופפים ביהדותם כמו בדרכון דיפלומטי. חוקי ישראל לא חלים עליהם כי הם קונסולים של האל עלי אדמות’.

 

ובעולם, העולם כמו העולם, העולם כמנהגו נוהג, העקירה הדמעות והשבר בעמונה לא זכו לשורת  סימפטיה אחת. כולם, ה-BBC, הגארדיאן הבריטי, ה-CNN, הלה-מונד הצרפתי וחבריהם האירופיים מתמקדים כולם באישור שהעזה ממשלת ישראל לתת לבניית עוד 3000 יחידות דיור ביהודה ושומרון כמו היו הוספת פשע על פשע. בעיניהם הטרוטות ההרס בעמונה אינו אלא הוכחה להודאה ישראלית ב”ערביותן” של אדמות יהודה ושומרון, וההגיון אומר לכאורה שהצדק איתם. בית המשפט העליון בישראל הצדיק את טענת העולם – בפנינו כיבוש נישול וקולוניאליזם.

 

לעומת כל אלה, אם הייתה ישראל מחילה את ריבונותה ואת חוקיה על יהודה ושומרון יתכן והיינו מביאים על עצמנו תגובות צפויות ופולמוסים נוקבים בכל העולם: האם זה מוסרי? למי שייכת ארץ ישראל? האם החלטת חבר העמים מ-1920 עדין רלוונטית? האם התנ”ך רלוונטי? האם הערבים יסתפקו ביהודה ושומרון? והרי זה תפקידנו, להיות קונסולים של אלוקים עלי אדמות (תשאלו אפילו את ‘הארץ’). לעורר מחשבה בעולם על מהותם של צדק ומוסר.

 

הבה נתעשת, הבה נחיל את ריבונותינו על יהודה ושומרון ונצא ממעמד הנאשמים על לא עוול בכפנו ונהפוך למובילי דרך, ראשית למען עמינו וארצנו, אך לא רק – גם למען העולם כולו. וכל זה באותו מחיר מדיני והסברתי של הרס מיותר, של עוול משווע.